3 במאי 2012

אותה סיטואציה, פרשנויות שונות

אז הייתה לנו אתמול ביקורת אמצע והיה ממש טוב.
המטרה של הביקורת היא שרגע לפני שמתחילים לעבוד על גזרה ולתפור, לעצור ולהתבונן בהחלטות שהתקבלו עד עכשיו ולברר האם הן הנכונות ביותר עבור הפרוייקט.
כי מה שקורה זה, שכשאתה מעצב אתה נמצא עמוק, לפעמים עמוק מידי בתוך הראש שלך, ולפעמים צריך שמישהו יסתכל מבחוץ וישקף לך מה הוא רואה, איזה תחושות הוא מקבל, והאם מה שהתחייבת אליו ברעיון או בהשראה בכלל בא לידי ביטוי בסופו של דבר. 
יכול להיות שלוח ההשראה לא מממש את הפוטנציאל שלו, אולי הלוח טוב אבל לא התייחסת אליו בכלל בעיצוב, אולי האיורים לא מספיק מפורטים ולא ברור איך אפשר להוציא את הבגד לפועל... בקיצור יש הרבה מקומות שאפשר לפספס בדרך וההסתכלות מבחוץ היא מבורכת בעיניי.

באותו הקשר וגם בהקשר להשראה שלי, מצאתי פרויקט צילום מעניין מאוד שנקרא Divided moment. מתוך הכתבה ב"הארץ":
"רגע מפוצל (Divided Moment) הינה תפיסה המיושמת תוך שימוש בטכניקה צילומית הלוכדת מצבים בו-זמנית משתי זוויות שונות על-ידי שני צלמים. התפיסה רגע מפוצל נולדה במהלך מסע צילומי אשר גובש לאורך שלוש השנים האחרונות בישראל על ידי צלם "הארץ" דניאל צ'צ'יק ואורן יזרעאל.
גישה צילומית זו, מאתגרת את הצופה לחוש ולעבד נוכחות נוספת מלבד זו שלו, ואף שואפת להרחיב את רגישותו אל הלא נודע, האחר והנסתר, מתוך ניסיון ליצירת חוויה אשר מציפה תחושה של דואליות ואחידות בו-זמנית".









אלו תמונות שצולמו בארץ, אבל הם אמורים לעבור ב-15 ערים נוספות ולתעד גם בהן, כאשר "הארץ" מלווים את הפרוייקט וגם תהיה תערוכה בסופו.

1 במאי 2012

סיכום ביניים


לוח השראה

לוח לקוחה


ואיורי אופנה לכל המערכות בקולקציה:











התמקדות

בינתיים התחלתי להתמקד ב-5 סקיצות מרכזיות שיחד יהוו את הקולקציה.

כדי להבין טוב יותר את האופן בו בנוי כל דגם ואיך לובשים אותו ציירתי איורים טכניים. אלו איורים "יבשים" ומפורטים, שמסבירים בעצם את כל הפרטים הקטנים שצריך לדעת לפני שמתחילים לעבוד על גזרה ולתפור.
במקביל עברתי על כל הבדים והפיתוחים שיצרתי, וחיברתי אותם לדגמים.


במערכת הזו 3 שכבות, לכל שכבה הדפס דומה
אבל בצבעים שונים ועל בדים בעובי שונה,
וכך מקבלים השתקפויות מעניינות מול טשטוש ועמימות.

המערכת הזו מכילה וסט שנלבש מעל שמלה.

הוסט הוא אטום בחלקו העליון (עור) והופך לשקוף כמעט (משי) בחלקו התחתון,
כאשר ההדפס שעובר בין שני החלקים מראה את ההמשכיות שיש לזיכרון,
למרות שהוא לא תמיד ברור באותה רמה.

השמלה (בד כותנה שמבריי) מכילה זיכרונות שלא ברור אם אכן התרחשו:
כפתרה פרומה ללא כפתורים, כיס שאולי היה ואולי לא...

בחלק העליון החלטתי להוסיף הדפס ענק, כמו שהוא בלוח ההשראה,
אבל חסמתי חלק ממנו כך שנראה שהיה שם כיס שכבר איננו.
החולצה (הבד המשיי הכחול במרכז) פרומה בפטרן של חולצת משבצות
וגם הצלחתי להדהות אותה למרות שזה לא ניכר בתמונה.

החלק העליון מעט שקוף (שיפון) וגם פרום
כך שניתן לראות את ההדפס של החולצה התחתונה
לעיתים באופן ברור ולעיתים באופן מטושטש.
בחולצה שילבתי כיסים הפוכים וכן חפת שכמעט ומתנתק מהחולצה.
החצאית מגלמת את השכבות כמו שהן באות לידי ביטוי בלוח בתמונה עם הדלתות.

כאן משחקי השקיפויות והפרימות הם מאוד עדינים,
כמעט סמויים מהעין,
כדי לתת מקום גם לתחושות האלו בקולקציה.


בשלב הזה הייתי צריכה לוותר על חלק מהרעיונות והחומרים שהיו לי, בצער רב, גם כי הם כבר לא התאימו וגם כי לא רציתי להעמיס על כל דגם כל כך הרבה בבת אחת.

זה החלק שאני הכי פחות אוהבת ואני יכולה להעביר ימים שלמים במשחק הזה של איזה בד מתאים לאיזה דגם, איזה פיתוח יותר עובד ואיזה אני סתם אוהבת ולא מוכנה להפרד ממנו.
זה גם השלב שהבגדים משתנים, מחליפים מערכות וחוזרים חלילה או מוצאים את מקומם מחוץ לקולקציה. 

אני משערת שאם לא הייתה לנו פרזנטצייה בקרוב (טוב, מחר) אז יכולתי להמשיך במשחקים האלו עוד הרבה זמן אבל הדבר הטוב בפרזנטציה זה שצריך להתחייב. אי אפשר רק להמשיך ולהגיד מה האופציות האפשריות. 

מה שמעודד אותי, זה שאם הרעיון מספיק טוב, הוא ימצא את מקומו בהמשך, או אולי בפרוייקט אחר שיותר מתאים לו...




הדפסות

אחרי שבדקתי את האפקט שיש להדפסים על הבדים השונים, המשכתי ובחרתי את הבדים בהתאם למערכת הלבוש, למשל כשיש שכבות של בדים עם הדפסים אז רציתי שהשכבה העליונה תהיה מצד אחד שקופה אבל מצד שני שההדפס יהיה ברור אז בחרתי בד דק אבל סינטטי מאוד.

במקביל התחלתי לעבוד על ההדפסים עצמם כדי להגיע למקומות יותר מעניינים מבחינה ויזואלית.











וגם אספתי כפתורים שיכולים להתאים לקולקציה



דיגום חופשי


אחרי כל הניסיונות והעבודה עם הבדים ברמת המיקרו, רציתי לראות אם בכלל הרעיונות שקישקשתי במחברת יכולים לעבוד במציאות.
עשיתי ניסיונות של דיגום חופשי (שיטה שבה "מפסלים" את הבד ישירות על הבובה) לכל אותם מקרים בהם לא הייתי בטוחה מה בעצם קורה שם.




 



 



 



 



 



 

הפוגה

בדים ופיתוחי בדים

בחיפושיי אחרי בדים התמקדתי בהתחלה בבדים טבעיים כמו כותנה, משי, פשתן, ויסקוזה (עשוי מסיבים טבעיים בתהליך מלאכותי) ושילובים שלהם. בנוסף, בחרתי בבדים שהכי קרובים לצבעים בלוח ההשראה.



אחר כך התחלתי לשחק עם הבדים ויצרתי פיתוחים שמתאימים להשראה, שנותנים תחושה של המתח בין הדבר עצמו ובין הזיכרון ממנו.


פרמתי את הבדים בכל מיני צורות שהן "זיכרון" של הבגד,
למשל כיס מימין או טקסטורות של בד (פסים ומשבצות למשל)

ואז אבי (מנחה בטקסטיל) גילתה לי
שיש חומר שיכול לעשות את העבודה בשבילי


בינתיים הבנתי שאם אני רוצה לעשות הדפסים, אני חייבת להוסיף לערמה גם בדים סינטטיים, כי אחרת ההדפס לא חודר לסיבים ונראה מאוד דהוי.
בשלב הזה עוד לא הייתי בטוחה איזה הדפס יעבוד ועל איזה בד אז פשוט הדפסתי חלקים מלוח ההשראה על כל הבדים החדשים והישנים שאספתי והם בצבע בהיר.


ההדפס העליון הוא על בד סינטטי 100%
והתחתון על כותנה 100%
ביניהם בדים בשילובים שונים של החומרים


כשמניחים את הבדים זה על זה נוצרות שכבות מעניינות,
ולא ברור מה קורה באמת ומה מדומיין



כשחוזרים על ההדפס שוב,
נשאר רק הזכרון ממנו

כשחוסמים את ההדפס בבד אחר,
ההדפס יוצא דהוי באזורים אלו,
ושוב מקבלים את התחושה של הזיכרון מול הדבר עצמו

ואפשר גם להדפיס על עור שזה יפה לכשעצמו

חוץ מזה, ניסיתי לגרום לבדים לדהות כדי שאוכל להשתמש בזה בהמשך.
העניין הוא שלפעמים בדים דוהים לצבעים מפתיעים וגם יש בדים מאוד עקשניים ששום דבר לא יכול להם.


חומרים שונים משפיעים אחרת על אותם הבדים